נעה ישראלי-רוזנברג

medurata@gmail.com

050-8361907

January 4, 2018

December 10, 2017

October 27, 2017

Please reload

Recent Posts

איך נולדה מדורתה

October 7, 2015

1/1
Please reload

Featured Posts

מעגל סיפורי רחם

קצת לפני שאמא שלי נולדה, נולדה לסבתא שלי תינוקת. אני לא יודעת עליה הרבה רק שהייתה ג'ינג'ית, שקראו לה פסקואלינה כי נולדה בערב פסח ושהיא מתה בגיל שבעה ימים.

את סבתא שלי, שנפטרה כשהייתי בת שלוש אני זוכרת במעורפל. שיער כסוף אסוף לפקעת מהודקת, עיניים חומות, מרק תירס בקערות זכוכית. תמונה שלה בשחור לבן ניצבת על השולחן בחדר השינה של אמי, ואני מביטה בה, ומבינה לפתע כמה יופי יש בביטוי התנכי "ועיני לאה רכות". מתוך המסגרת הכסופה היא מיישירה אליי מבט, אלגנטית כזאת, מוקפדת, אחת שלא תתפסו ברחוב עם טרנינג וכפכפים. וגם עצב, בקצוות העיניים, שקוע בקמטים הקטנים מסביבן. אני לא מכירה את האשה הזאת שהיא סבתא שלי אבל משהו ממנה נשאר בי. שוב ושוב חוזר אליי הסיפור הזה, על תינוקת ג'ינג'ית אחת קטנה שהייתה ואינה. אני חושבת על החור הבלתי ניתן למילוי שבטח נפער בה, בסבתא שלי, על העצב התהומי שלא ניתן לו מקום או הכרה. אני תוהה לעצמי איך האשה הזאת המשיכה, מה נתן לה כוח, לגדל את שתי הילדות שכבר נולדו לה, ואז להרות שוב, להאמין בהריון הזה, וללדת את אמא שלי. שוב ושוב חוזרת אליי סבתא שלי מהתמונה שצולמה בסטודיו מקצועי, עם חיוך מבוייש שמסתיר תחתיו פצע גדול. 
 אני חושבת על כל הנשים שסוחבות בתוכן סיפורים מוסתרים, סיפורים שותקים. לפעמים אשה שותקת חיים שלמים. אבל לסיפור יש חיים משלו והוא מבקש לצאת לעולם, לקבל שם ומקום. 
 כבר זמן מה שאני מרגישה שאחד המסעות שלי בעולם קשור לסיפורים השותקים האלה. האפשרות לנער מהם את האבק, לתת להם מקום, ובעיקר להביא לריפוי. הכאב שסבתא שלי סחבה לא עבר מהעולם עם מותה. הוא המשיך להתגלגל בתוך המשפחה שלנו מחפש פתח. 
 לפני שלושה חודשים טיילתי עם קבוצה מופלאה של נשים במדבר באיזור שכולו מערות ורחמים סלעיים. היה רגע אחד שנשכבתי לי בתוך כוך סלע קר ,מצונפת כמו עוברית, ופתאום הן הגיעו אליי, אחת אחת מהחולות.סבתא רבה שלי שדמיינתי כאשה חזקה ושמנה, סבתא איבט שלי עם פסקואלינה הג'ינג'ית על ידיה. ואיתן הגיעה שורה ארוכה של נשים ללא שם או פנים אבל עם סיפור, וביקשו ממני לעשות להן מקום בתוך הרחם הקר. נשים שעברו הריונות ולידות. נשים שהרו והפילו. נשים שייחלו להריון. נשים שרחמן הוצא בניתוח והושלך כחפץ. נשים שעברו טיפולים על גבי טיפולים כדי להרות. נשים שהרו בניגוד לרצונן.

מאז שחזרתי מהמדבר, בוער בי הרצון לעשות להן מקום, לכל הנשים האלה, לסיפורים השותקים שלהן-שלנו.  אני מדמיינת נשים בכל הגילאים סביב המדורה, חולקות סיפורים, משתפות, מקשיבות, מאווררות את האבק מהסיפורים ששכבו שנים על גבי שנים בבוידעם הבינדורי הזה, מכניסות פנימה אנרגיה מרפאת, של צמיחה, של בריאות, של אהבה.

מזמינה אתכן לבוא לספר או לבוא להיות עדות ורק להקשיב. למעגל יש כוח, וכולנו חלק מהסיפור הזה. מזמינה אתכן להזמין את האמהות שלכן, את הדודות והסבתות. 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us
Search By Tags