מרחב נשימה לאמהות

יותר מתמיד אני שותה קפה בתקופה האחרונה. ולא רק בגלל שאהוד קנה מכונת קפה באיזה מבצע-שקר-כלשהו-לא-משתלם, אלא כי הרגע הזה שאני יכולה לשבת ולשתות "קפה של גדולים" כמו שליאורי קוראת לו הוא רגע שלי. רק שלי. ולא משנה כמה משימות יש לי לעשות או כמה פעמים קמתי בלילה, עוטפת אותי ולו לשניה אחת בועה של שקט, של לשבת רגע ולא לעשות כלום והעולם יחכה. אז הרגעים האלו נהיו קדושים. ומהרגעים האלו גם נולדה הסדנה הזאת, שקראתי לה "מרחב נשימה לאמהות". אני מוקפת בהמון אמהות מכל הסוגים. כאלה שילדו לפני שבוע וכאלה שכבר סבתות. אמהות לילד ראשון ואמהות לששה. וכולן ללא יוצאת מן הכלל זקוקות למרחבים אחרים. אמהות זה התפקיד הכי קשה בעולם (ואחריו מורה, מניסיון ;)) ועדיין משהו בחברה שלנו לוקח אותו כמובן מאליו, כדבר שכל אשה צריכה לעשות בקלות וטבעיות, וזה בכלל לא מדובר כמעט, מצופה מאיתנו להבין מה לעשות מהרגע שנולד התינוק, להתחבר לאיזו אינטואיציה של אמא לביאה ואז הכל יזרום בקלילות אבל... זה בעצם כל כך לא פשוט... באופן פרדוקסלי ככל שיש יותר מידע ויותר קבוצות פייסבוק של אמהות (והיום יש גם קבוצה ייעודית לכל פלוץ שהתינוק עושה) הזהות האמהית האישית והייחודית של כל אשה הולכת ונאבדת. במקרה הטוב את מוצאת לך קבוצה ודבקה באג'נדה שלה כי זה נעים להיות חלק, במקרה הפחות טוב את פשוט אובדת בים העצות והקולות. עבורי להיות אמא זה המסע של החיים. זו דרך מרתקת ומפותלת שאין בה אמיתות מוחלטות או תשובות קסם, ששום אג'נדה לא מצליחה לתת לי את כל התשובות ואני צריכה בכל רגע ורגע לבדוק ולחקור מה נכון לי, מה טוב לקשר שלי עם בנותיי ומה מתאים למשפחה שלנו. ועל המסע המופלא הזה אני מודה כל כך, קשה ומתיש ככל שיהיה (ו-וואו כמה שזה מתיש). אני חושבת שבשלוש וקצת שנים שאני אמא גדלתי והתרחבתי יותר ממה שגדלתי בכל שלושים ושתיים שנותיי, ושבאפשרות להתבונן לעומק במה שהמסע הזה זימן ומזמן לי טמון כוח רב. אז אם קראת עד לפה, כנראה שמשהו בך מבקש גם הוא התבוננות עמוקה, ושיח אחר, כנה ופתוח על אמהות, נשיות ובעיקר עלייך. בחמישי הקרוב אני פותחת אצלי בבית מרחב קטן ופלאי, שבו נוכל לרגע אחד לנשום, לצלול, לחקור ולהעמיק במסע הייחודי של כל אחת . מוזמנות באהבה

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square