נעה ישראלי-רוזנברג

medurata@gmail.com

050-8361907

January 4, 2018

December 10, 2017

October 27, 2017

Please reload

Recent Posts

איך נולדה מדורתה

October 7, 2015

1/1
Please reload

Featured Posts

סלט של אחרי לידה


ילדתי את ליאור בגיל 30. אפשר לומר שהספקתי לעשות הרבה דברים עד אז, שכבר ידעתי דבר אחד או שניים על החיים. ציפיתי מאוד להריון הזה ולמפגש איתה. הרגשתי מוכנה. ההריון עבר בפליאה גדולה (וכבדות, צרבות ובחילות שלא ריחמו עליי) קראתי את לידה פעילה וכל סיפור לידה שמצאתי ברשת, אכלתי בריא (וגם מלא מלא צ'יפס), עשיתי יוגה וקורס הכנה. הלידה הייתה ארוכה ומייאשת וסופה עוצמתי ומרגש, רגע המפגש עור לעור ופנים אל פנים עם התינוקת שגדלה לה בבטן שלי, והעניקה לי את התואר "אמא". אבל שום דבר לא באמת הכין אותי למה קורה ביום שאחרי. אחותי הגדולה אמרה משהו על "היום השלישי" ("פתאום את מוצאת את עצמך בוכה כי אין גבינה בארוחת בוקר") וחברה אחרת הזהירה ש"אף אחד לא מספר לך מה קורה לגוף אחרי לידה" ולימדה אותי כל הסודות האפלים על תפרים וטחורים. אחות התינוקייה לימדה אותנו באדישות איך להחליף חיתול (בחיי שלא ידעתי איך. הכל מתועד בוידיאו) וזהו. השתחררנו הבייתה אבא, אמא ותינוקת. זאת תחושה מאוד מוזרה, פתאום יש יצור קטן בבית שכולו שלך ובאחריותך, אין החזרות, ואת צריכה לדעת מה לעשות... אז בצעדי תינוק את לומדת, ויש ימים טובים ויש ימים שאת מרגישה הכי דפוקה, ויש התלבטויות ושאלות, והגוף עוד בהלם מהלידה, ואת חושבת שלעולם לא תהיה לך יותר זוגיות, ואם את ברת מזל ההנקה הולכת חלק אבל תמיד יש משהו שמכניס לך דאגה, והכל הוא כמו משחק ניחושים מתמשך בסגנון "למה היא בוכה אולי יש לה גזים", ואת לא ישנה, ולפעמים את אוכלת אוכל מבושל אבל לרוב לא, ויש פליאה על היצור הקטן הזה שבהתחלה לא עושה כלום אבל מיום ליום הוא גדל ונפתח לעולם ואלייך, ויש אינספור מחשבות והתלבטויות ומצבי רוח ופחדים ורגעים מצחיקים והכל סלט אחד ענק ואת אומרת לעצמך- חשבתי שכבר עברתי הכל בחיים... והיציאה מהבית שפתאום מסתרבלת, והיום מתערבב עם הלילה והגופיה שאת לובשת מלאה בכתמי חלב ופליטות והחברות שלך שעוד לא ילדו לא מבינות ואלו שכבר ילדו רק נותנות עצות והבנזוג חזר לעבודה ורוב היום את בבית כי לצאת זה מאמץ ואת מרגישה לבד. 

בגלל זה בדיוק יצרנו את פיקניק בפארק. כי אין סיבה להיות לבד. בואי לפגוש עוד אמהות אחרי לידה במרחב מחבק, אוהב, לא שיפוטי ונטול אג'נדה. בואי להשמיע את קולך, למצוא את עצמך בתוך התקופה הכה מטלטלת הזאת. בואי לאכול כמו שצריך, בחוץ, בטבע שממלא את הנפש באנרגיה ושמחה.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us
Search By Tags