נעה ישראלי-רוזנברג

medurata@gmail.com

050-8361907

מעגל מכשפות 

קבוצת העמקה לנשים בטבע

האם אי פעם פגשת את המכשפה שבתוכך?

 זאת שמחוברת לכוחות הפנימיים שלה, שמקשיבה ללב והולכת עם הבטן גם אם זה לא תמיד תואם את מה שמצופה. זאת שמסכימה לבטא את הצרכים העמוקים שלה, שמחוברת לתשוקה ולאש שבוערת בפנים, שלא מוכנה להנמיך את העוצמות, להתאים, לרצות, להתכופף. זוכרת אותה? היא צבעונית וססגונית, ויודעת לצחוק ולקלל, לבכות וליילל לירח. היא מביאה עצמה כפי שהיא על כל מה שהיא בלי להתנצל. נותנת מקום לכאב ולפחד, לצד אהבה ועונג. אשה שחולמת, שיוצרת את עצמה, שמחוברת לחיים, למחזוריות שבגוף ובטבע, שיורדת לתהום ומשם נוסקת מעלה. מחבקת את הילדה הקטנה שבתוכה ומקשיבה לאשה החכמה שהיא. אשה שלבה פתוח למפגש עם העולם.

     

ואולי את בכלל לא מאמינה שהיא קיימת? 

ואולי את קוראת את המילים ומשהו בפנים מתכווץ ונבהל? 

אולי את כבר לא זוכרת מי את? 

ואולי את עייפה, מבולבלת, תקועה, מביטה במראה וכועסת על זאת שמביטה אלייך בחזרה...

מתי הפעם האחרונה שהרשית לעצמך אותך? שאמרת- עכשיו אני! פשוט כי ככה, כי מגיע לך!  

אם את מעוניינת לצאת למסע, לעבור תהליך אישי של התבוננות, של ריפוי ושינוי, אם את נמצאת בצומת דרכים, או מרגישה תקועה וחסומה בתחומים מסויימים. אם את מחפשת לתת ולהשקיע בעצמך, אם את רוצה לצמוח ולהתרחב, להגיע לעומקים חדשים ולתובנות חדשות, להתחבר לכוחות וליכולות שבך, לבטא את קולך ולעשות לעצמך מקום, ובעיקר אם את רוצה לפגוש את המכשפה שאת- הצטרפי אלינו

למעגל מכשפות- קבוצת העמקה לנשים בטבע

 

רוצה לבדוק יחד אם זה מתאים לך? מלאי את פרטייך, מבטיחה לחזור אלייך

אחת לשבוע נפגש בפארק הירקון סביב המדורה.

 שנים-עשר מפגשים בהם נצא למסע משותף, נפגוש את עצמנו ונתחבר לכוחות שלנו,

נעבוד בטכניקות ובתרגילים שונים -

כתיבה, יצירה, משחק, מעגל שיתוף, התמקדות, מדיטציה,

ותרגילים מעולם הטבע-תרפיה, ונדליק את מדורת השבט.

נפגוש את הילדות שהיינו, ונעשה מקום לנשים שאנחנו, נגע בנושאים של זהות, כוחות, תשוקה, מיניות, אמהות, זוגיות, חיבור לשרשרת הדורות. נכיר עוד ועוד חלקים בתוכנו, כאלה שאולי נדחקו לפינה חשוכה-היכולת לבטא תחושות ורגשות, לחיות מתוך תשוקה ועוצמה, להסכים גם להיות חייתית ופראית, להיות בנוכחות מלאה של הגוף, והחושים, להתחבר לטבע לא כמבקרת בו אלא כחלק ממנו, להשמיע את הקול שלנו ובעיקר להיות חלק ממעגל נשים שיש בו כוח. 

תאריכי המעגלים הבאים:

        מעגל סתיו- 18/10/17-20/12/17 ימי ד' 

  מעגל אביב- 5/3/18-21/5/18 ימי ב'

 

"פעם בשבוע, כשחושך בחוץ, ואני אחרי יום מפרך, ודאגות הבית והבת שלי על ראשי, ובעודי נוהגת לפארק אני עוד חיה את היום שהיה בראש ומנסה לחזות את הערב שיהיה בלעדיי בבית, אבל איך שהאוטו חונה ואני יוצאת והריח של האקליפטוסים והאויר החם והקצת דחוס מתחיל לחלחל לאפי- אני כבר מרגישה שיש לי אויר. האויר הזה שלי. אני במרחב שהוא רק שלי. 

והאור הזה של המדורה- הוא רק שלי, אני לא אמא ולא בת זוג ולא חברה, אני מביאה רק את עצמי למדורה, וחושך מסביב אבל האור מכוון אותי בדיוק לאן שאני צריכה להגיע.

ופעם בשבוע, חושך מסביב ומה שאני רואה סביבי אלה פנים אוהבות, לא מוכרות בהתחלה אבל מוכרות כל כך בהמשך, של נעה ושל חברותיי למעגל.

ולאט לאט הריח של האקליפטוסים והעשן וקולות הקרשים המתפצפצים באש הפכו להיות חלק אהוב ומרגש ונעים כל כך מהשבוע שלי, ריחות וקולות שפועלים על הגוף שלי כמו תרופה- מרגיעים, מאווררים, משחררים, מאפשרים לי להניח את הכל וכולם באוטו בחניה, ולהיות איתי, בשבילי, עבור עצמי, ועם חברות המעגל, במרחב הקטן אך העצום שנוצר מסביב למדורה.

ההנחייה של נעה- יציבה ונותנת בטחון, בטוחה בעצמה ומתוך זה גם גמישה ומותאמת לקולות שכל אחת מחברות המעגל מביאה איתה, וחברות המעגל, כל אחת שמביאה את עולמה, וההזדמנות להקשיב למרחב הזה שנוצר, הטבע סביבי והנשים סביבי, וההזדמנות הנדירה והכבירה להקשיב פנימה לעצמי, לשאול את עצמי מה שלומי? מה קורה בתוכי? מה אני צריכה? מה כואב לי? מה עושה לי טוב או רע? למה אני זקוקה?

ההבנה שלא צריך לפחד מלא לדעת את התשובה כרגע. הידיעה שהקול שלי קיים, שאני קיימת, מורכבת מכל מיני חלקים ושלכולם אפשר למצוא מקום. גם אם אני לא יודעת מה לעשות או לאן ללכת- אני כאן, מסתכלת, מקשיבה, נוכחת. 

הגלים של המעגל מלווים אותי הרבה אחרי שנגמר. היכולת להקשיב לעצמי השתכללה, היכולת שלי להקשיב לאחרות.ים השתכללה, הידיעה שאני יכולה לעצור רגע את הרכבת הדוהרת של החיים ולשאול- היי את, מה איתך? גם אם התשובה לא ברורה.

הכוח של המרחב הזה שנוצר עבורי, עם נשים אחרות, עם הטבע מסביב, עם תנים מייללים ואש מפצפצת, עם אנפות שקוראות ואורות חולפים של אופניים חשמליות, הכוח הזה מלווה אותי עדיין. המרחב הספציפי של המעגל כבר לא קיים כל שבוע אבל המרחב שאיפשרתי לעצמי והשביל שסללתי לעצמי בתוך עצמי קיים וזו תחושה חזקה כל כך שמספיק לתת שאיפה אחת מריח של אויר צח כדי להרגיש אותה.

המעגל נגמר אבל השבילים אליי נסללו, אני מדי פעם עוצרת לקחת אויר וצועדת בהם ומגיעה אליי. האור והחום של המדורה כבר לא נדלקים פעם בשבוע אבל אני עוצמת את העיניים ואני שם- באפשרות ליצור מרחב בשביל עצמי, גם בתוך הטירוף של החיים והאימהות והזוגיות והבית וכל מי ומה שהוא חלק ממני.

מרחב, קשר, הבנה, שחרור, שקט, דיבור, שתיקה, נשימה, אני, את. האפשרות לתת לכל אלה קיום בתוכי, זה המעגל מבחינתי. וזו מתנה לכל החיים."

משתתפות מספרות על המעגל...

"לקראת גיל 40 נתתי לעצמי את המתנה הכי טובה שיכולתי לתת לעצמי. מעולם לא השתתפתי במעגל נשים אבל מהרגע שהכרתי את נעה ושמעתי על המעגל משהו בתוכי ממש רצה להשתתף. בצורה הכי מדויקת אני יכולה לתאר את המעגל כחוויה משנת חיים עבורי. היא הסיטה משהו בתוכי שהיה מאוד עצוב וכבוי למקום שהתאפשר לו להתעורר ולבחון את החיים שלי ממקום אחר.
השהייה בטבע כשחשוך מאוד ויש אור וחום של המדורה, בחוויה מאוד מוגנת ואינטימית ועטופה הרגישה לי כמו רחם ואפשרה לדברים שהיו בתוכי ושכחתי ודברים שלא ידעתי שיש בתוכי- להיוולד. גיליתי בתוכי כוחות ויכולות שבאמת חשבתי שאיבדתי. זו לא הייתה חוויה רגילה... משהו בכבוד ובשקט ובהקשבה איפשר לאינטימיות מאוד עדינה להתרחש, ויכולתי להגיע בתוכי למקומות שבחיי היומיום פחות יש לי גישה אליהם. הדברים שנגענו בהם במעגל אפשרו לי לקבל את עצמי יותר ואני רואה עכשיו איך זה השפיע על הביטחון שלי ועל התחושה שאני יכולה לסמוך על עצמי ולא להסתתר או להתבייש. זו באמת אחת המתנות הכי טובות שנתתי לעצמי"